בעקבות יוליה: ישראל מובילה שיתוף פעולה אזורי לשימור כלבי הים הנדירים
- delphisisrael
- 7 ביולי
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: לפני 5 ימים
כשלוש שנים לאחר ביקורה המרגש בארץ - מומחים מעמותת דלפיס הישראלית וממדינות נוספות באזור נפגשו בקפריסין כדי להכין את הקרקע לשובם של כלבי הים לחופי ישראל * בסדנה הבינלאומית, שהתקיימה בתמיכת המשרד לשיתוף פעולה אזורי, גובשה תוכנית עבודה אזורית לשימור המין, שנמצא בסכנת הכחדה - הכוללת את שיקום מערת ההמלטה הראשונה בישראל והרחבת שיתופי הפעולה בתחומי המחקר, החינוך וההסברה
כשיוליה הגיעה לחופי ישראל במאי 2023, היא הציתה תקווה שאולי כלבי הים הנזיריים ישובו יום אחד לארץ. שלוש שנים לאחר מכן, התקווה הזו הופכת לתוכנית פעולה: בסדנה בינלאומית בקפריסין גיבשו מומחים מישראל וממדינות נוספות באזור את הצעדים המעשיים שיכשירו את הקרקע לשיקום מערת ההמלטה הראשונה בישראל ולהשבת המין לחופי הארץ.
בסדנה, שהתקיימה בשבוע שעבר ביוזמת עמותת דלפיס הישראלית - הפועלת למען היונקים הימיים - ובתמיכת המשרד לשיתוף פעולה אזורי, השתתפו נציגי משרד החקלאות הקפריסאי - חוקרים, אנשי ממשל ואנשי שמירת טבע - חוקר איטלקי ונציגים מארגון Enalia Physis, חוקרים ואנשי חינוך מטעם עמותת דלפיס וכן הקבלן הישראלי שאחראי על הוצאתה אל הפועל של תוכנית שיקום מערת כלבי הים בישראל.
במסגרת הסדנה מומחי דלפיס סיירו יחד עם עמיתיהם במערות המשמשות את כלבי הים הנזיריים הים תיכוניים בקפריסין, והתרשמו מהאופן שבו הקפריסאים ניהלו את מאמצי השיקום, שזכו להצלחה רבה.
האם התוכנית תחזיר את יוליה?
כשכלבת הים הנזירית הים־תיכונית, מהיונקים הימיים הנדירים בעולם, הגיעה לישראל, ביקורה נתן משנה תוקף לפרויקט דלפיס שהושק פחות מחודשיים לפני כן, ומטרתו היתה להכין את הקרקע לשובם של כלבי הים לישראל, ולספק שוב בית למין שנעלם מחופי הארץ במשך עשרות שנים.
מאז ביקור יוליה, בעמותת דלפיס פועלים, יחד עם שותפים רבים בישראל ובמדינות הים התיכון, כדי להפוך את התקווה למציאות. "המסע הזה לא מובן מאליו", אומרת רפאלה בביש, מנכ"לית שותפה בדלפיס ומי שמובילה את תחום החינוך בעמותה. "הסדנה הזו היתה אמורה להתקיים כבר בשנה שעברה, אך נדחתה בשל המצב הביטחוני. על רקע המלחמה עם איראן, חוסר הוודאות והקושי לקיים שיתופי פעולה אזוריים בתקופה שבה ישראל מתמודדת גם עם חרמות בזירה הבינלאומית, לא היה ברור אם נצליח להוציא אל הפועל את הסדנה. אבל הצלחנו. דווקא בתקופה שבה נדמה שקל יותר לבנות חומות, הצלחנו להקים גשר. כשאנחנו רואים שמדינות שכנות הצליחו ליצור את התנאים לחזרתם של כלבי הים לחופיהן, אנחנו מבינים שגם בישראל זה אפשרי. המשימה שלנו היא להכין כבר היום את הקרקע - לא רק באמצעות שיקום בתי גידול, אלא גם באמצעות חינוך, שותפויות ומעורבות ציבורית. כך נוכל לגדל דור שיראה בשמירה על היונקים הימיים חלק בלתי נפרד מהעתיד של הים התיכון."
ד"ר מיה אלסר, המרכזת את פרויקט כלבי הים בדלפיס: "קפריסין היא סיפור הצלחה בכל הקשור לשימור כלבי ים: עד לא מזמן הם נעדרו גם משם, אך היום החוקרים כבר מזהים כ־20 פרטים שונים. לקראת שיקום המערה הגדולה בראש הנקרה, ובסיום ההליך הבירוקרטי הארוך של קבלת ההיתר הדרוש לתחילת העבודה במקום - רצינו שהקבלן המבצע (בר שירותי ים), שלקחנו לצורך הפרויקט בארץ, יתרשם בעצמו בקפריסין מהמאפיינים האופטימליים של מערה כזו (תנאי העבירות, מידת ההצללה, שיפועים וכיוצ')".
לדברי ד"ר אלסר, הביקור בקפריסין חיזק את התקווה כי גם כאן בישראל זה אפשרי. "באחת המערות שביקרנו הכניסה היתה כל כך צרה, שמיד חשבתי על המערות הקטנות שאני מנטרת בראש הנקרה כבר מאז 2015. כבר סרקנו עשרות אלפי תמונות שצולמו בהן - ובכל התמונות לא ראינו אפילו קצה זנב של כלב ים, עד כדי כך שחשבתי שאולי המקום קטן מדי עבורם. אבל בביקור השבוע גיליתי כי במערה דומה מאוד בקפריסין תועדו כבר שתי המלטות".
בעמותת דלפיס מציינים כי קיום הסדנה התאפשר הודות לתמיכתו המשמעותית של המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שהוביל את התמיכה בחלק הארי של פעילות הפרויקט כבר בשנת 2025, והביא לבניית התשתית המקצועית והשותפויות שאפשרו את המשך הדרך ואת קיומו של מפגש העבודה הבינלאומי בשנת 2026.
ד"ר אביעד שיינין, מנכ"ל שותף בעמותת דלפיס וראש תחום טורפי־על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה: "המטרה שלנו היא לא רק לשקם מערה אחת. המטרה היא להפוך את ישראל למרכז אזורי של ידע, מחקר, חינוך והסברה בנושא כלב הים הנזירי הים־תיכוני, ולהבטיח שהמאמצים להשבתו לישראל יהיו מבוססים על שיתוף פעולה ארוך טווח בין מדינות האזור. כלבי הים אינם מכירים בגבולות, ולכן גם האחריות שלנו חייבת להיות משותפת בקנה מידה בינלאומי".
גלעד שדמון, מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי: "ביקורה המרגש של יוליה בחופינו לפני שלוש שנים הזכיר לכולנו שהטבע, הסביבה ובעלי החיים אינם מכירים בגבולות מדיניים. פרויקט שימור כלבי הים הנזיריים הוא דוגמה מופתית לאופן שבו אינטרסים סביבתיים ומדעיים משותפים יכולים וצריכים לייצר גשרים אנושיים ומקצועיים איתנים, גם ודווקא בתקופות מורכבות ומאתגרות.
המשרד לשיתוף פעולה אזורי גאה להוביל ולתמוך ביוזמה החשובה הזו של עמותת דלפיס. שיקום מערת ההמלטה בראש הנקרה והפיכתה של ישראל למרכז ידע ומחקר אזורי הם לא רק צעד קריטי להצלת מין ימי נדיר שנמצא בסכנת הכחדה, אלא גם עדות לכך שהעתיד של אזורנו נבנה באמצעות שותפויות אמיתיות לטווח ארוך. אנו נמשיך לפעול ולקדם חיבורים אזוריים שיביאו לשינוי משמעותיות בשטח - ומחכים בציפייה, יחד עם אזרחי ישראל, לשובם הרשמי של כלבי הים לחופינו."
בהודעה שיצאה מטעם נציגי Cyprus Monk Seal Monitoring Team במשרד החקלאות, הפיתוח הכפרי והסביבה של קפריסין נמסר: "שימורו של כלב הים הנזירי הים־תיכוני יכול להתחזק רק באמצעות שיתוף פעולה, חילופי ידע ואמון הדדי. הסדנה שהתקיימה בקפריסין מסמלת את ראשיתה של שותפות חשובה בין מומחי כלבי הים של קפריסין לבין עמותת דלפיס מישראל, ומניחה את היסודות למאמצי שימור מתואמים ברחבי מזרח הים התיכון. שמחנו לחלוק מניסיוננו באופן בלתי אמצעי במסגרת הסיורים המקצועיים, ובהם גם הצגת עבודות שיקום מערות ההמלטה והמנוחה של כלבי הים, המתבצעות במסגרת פרויקט EU LIFE ADAPTS. חילופי ידע מסוג זה הם מעוררי השראה ובעלי ערך רב, שכן הם יוצרים הזדמנויות חדשות ללמוד זה מזה, לחזק את שיתוף הפעולה האזורי ולתרום להתאוששותו ארוכת הטווח של המין הייחודי והסמלי הזה."
מה עושים כשרואים כלב ים?
במסגרת הסדנה בקפריסין צוות עמותת דלפיס נפגש גם עם נציגי ארגוןEnalia Physis הקפריסאי, הפועל בין השאר לקידום ההסברה לקהל הרחב בדבר כללי ההתנהגות במקרה של מפגש עם כלב ים. מעבר להחלפת ידע, דובר במפגש על אפשרות של שיתוף פעולה חינוכי בין המדינות, והרחבתו גם למדינות נוספות, כגון מלטה ואלבניה, תוך יצירת התנאים המתאימים לשימור המין בכל הרבדים.
אחת מהדרכים הטובות ביותר להגן על אוכלוסיות היונקים הימיים מול חופי הארץ היא לדווח על תצפיות. ראיתם כלב ים או כל יונק ימי אחר? תפסו מרחק, צלמו ודווחו לנו.
תגובות