האם כלב הים הנזירי חוזר לחופים? הפיילוט החדש שעשוי להציל את אחד היונקים הימיים הנדירים בעולם
- delphisisrael
- לפני 20 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
אוכלוסיית כלבי הים הנזירים הים־תיכונים מראה התאוששות מרשימה בעשורים האחרונים, אך הריכוז שלה בשלוש מערות בלבד לחופי מאוריטניה מעורר דאגה בקרב החוקרים, שמציעים כעת פתרון שאפתני
בשורות טובות: אוכלוסיית כלבי הים הנזירים הים־תיכונים (Monachus monachus), מהיונקים הימיים הנדירים בעולם, יצאה מכלל סכנה וכעת, פיילוט חדש עשוי אף לסייע לה להתרחב.
למרות ההתאוששות המרשימה של אוכלוסיה זו, שמנתה בתחילת שנות האלפיים כ־450 פרטים בלבד וכיום גודלה עומד על כ־1,000 פרטים, כמחצית מהאוכלוסיה מרוכזת כיום באזור קאבו בלנקו שבמאוריטניה וסהרה המערבית - מה שמעורר דאגה בקרב החוקרים. אירוע קיצון אחד - מחלה, קריסת מערה, זיהום ימי או סערה חריגה - עלול לפגוע בחלק משמעותי מהאוכלוסייה העולמית.

מה קרה בקאבו בלנקו?
מלחמת סהרה המערבית בסוף המאה הקודמת הותירה את חופי קאבו בלנקו עם אוכלוסיה מצומצמת של כלבי ים שמנתה כ־320 פרטים בלבד, לאחר שרבים מהם נפגעו ממוקשים שהוצבו לאורך החוף. בשנת 1997 ספגה האוכלוסייה מכה נוספת: אירוע תמותה המוני אשר במהלכו נמצאו מעל 100 כלבי ים מתים לאורך החופים - רובם בוגרים וגור אחד. בתוך חודשים ספורים נעלמו כשני שלישים מכלבי הים, ולאחר האסון נותרו רק 108 פרטים.
מאז, בזכות שיתופי פעולה בינלאומיים, הגנה על בתי גידול וניטור ארוך טווח, האוכלוסייה התאוששה בהדרגה ומונה כיום מעל 350 פרטים ועשרות גורים חדשים שנולדים מדי שנה, וכל זה בשלוש מערות הממוקמות לאורך קילומטר אחד של קו חוף.

הפיילוט החדש: להקים מושבות חדשות של כלבי ים
מחקר חדש שפורסם החודש בוחן אפשרות שאפתנית: העברת גורים צעירים מאוכלוסיית המקור בקאבו בלנקו לאזורים באוקיינוס האטלנטי שבהם חיו בעבר כלבי ים נזיריים, כמו מדירה, האיים האזוריים והאיים הקנריים, במטרה להקים מושבות חדשות, להגדיל את המגוון הגנטי ולהפחית את הסיכון להכחדה אזורית.
החוקרים השתמשו במודלים דמוגרפיים כדי לבדוק האם אוכלוסיית המקור תוכל “לעמוד” בהעברת גורים מבלי להיפגע. התוצאות היו מעודדות: גם לאחר העברה של שישה גורים מדי שנה במשך חמש שנים, האוכלוסייה בקאבו בלנקו צפויה להמשיך לגדול.
בנוסף, החוקרים העריכו את היתכנות הקמת אוכלוסיות חדשות והחזרת כלבי ים למקומות בהם חיו בעבר, תוך שקלול הנתונים הביולוגים והאנושיים: חופי קאבו בלנקו נהנים מזרמי נביעה שתומכים במארג מזון עשיר ואילו איי מדירה למשל ידועים בייצור ראשוני נמוך יחסית וזמינות טרף נמוכה. כאשר בוחרים במיקום חדש להעברת הגורים יש להעריך בקפידה את מאפייני בתי הגידול הימיים והחופיים הללו - שיכולים להשפיע על שיעורי הרבייה וההישרדות של כלבי הים הנזירים, ובכך גם על קצב גידול האוכלוסייה וכדאיותה. יתר על כן, יש לקחת בחשבון ולטפל גם בגורמים חברתיים, כלכליים ותרבותיים בעת בחירת אתרים להשבת כלבי הים, שכן אלה עלולים להשפיע על שיעורי ההישרדות באוכלוסיית כלבי ים ים תיכוניים שזה עתה הוקמה.
למה דווקא חופים פתוחים?
אחת התובנות המעניינות במחקר קשורה דווקא למקום ההמלטה. כיום רוב כלבי הים הנזיריים ממליטים במערות ימיות מבודדות - כנראה כתוצאה מלחץ אנושי לאורך מאות שנים. אך במערות האלו גורים רבים נפגעים מהצפות וסערות. לפי החוקרים, חזרה להמלטות בחופים פתוחים - כפי שהיה בעבר - עשויה דווקא לשפר את סיכויי השרידות של הגורים.

מה זה אומר לגבי ישראל?
בשנים האחרונות נצפו כלבי ים נזיריים גם מול חופי ישראל, לאחר היעדרות של עשרות שנים. התקווה היא שהתאוששות האוכלוסיות ברחבי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי וגדילתן, תאפשר למין הנדיר לחזור בהדרגה גם לאזורים שמהם נעלם בעבר.
ד"ר מיה אלסר מדלפיס, המובילה את הפרויקט לחזרת כלבי הים לישראל: "למרות שבאופן אישי קשה לי לחשוב על ניתוק והעברה של כלבי ים צעירים מבית גידולם, אני שמחה כי מצב האוכלוסייה השתפר במידה כזו שבוחנים צעדים שישמרו על כלבי הים הנזיריים גם בעתיד. מתוך היכרות עם קבוצת החוקרים המדוברת - אני יודעת כי שוקלים כל צעד בכובד ראש וברגישות".
במקביל לפעילות דלפיס לשיקום מערות עבור כלבי הים באזור ראש הנקרה, העמותה ממשיכה לפעול בימים אלה להעלאת המודעות לחשיבות שבדיווח על תצפיות. בחודשים האחרונים התקבלו בדלפיס כמה דיווחים (ללא תיעוד) מהימנים על תצפיות כלבי ים, והחוקרים ממשיכים לעקוב ולבדוק כל דיווח.
אחת מהדרכים הטובות ביותר להגן על אוכלוסיות היונקים הימיים מול חופי הארץ היא לדווח על תצפיות. ראיתם כלב ים או כל יונק ימי אחר? תפסו מרחק, צלמו ודווחו לנו.




תגובות