כשהים רועש: סקרים סייסמיים, יונקים ימיים והמחיר הסביבתי של חיפוש אחר גז ונפט
כיצד סקרים סייסמיים לחיפוש גז ונפט משפיעים על דולפינים ולווייתנים, אילו אמצעים ננקטים בישראל לצמצום הפגיעה - ואיך מחקר וניטור ארוך־טווח מסייעים להגן על היונקים הימיים שלנו?
בימים אלה פועלת במים הכלכליים של ישראל האונייה Ramform Tethys, המבצעת סקר סייסמי ימי. מאחוריה נגררים 12 כבלי סקר, כל אחד באורך של כ־6.5 מיילים ימיים, בפריסה שרוחבה הכולל כ־1.5 מיילים. על פני המים נראית אונייה אחת; מתחת לפני הים מתרחשת פעילות אקוסטית בעוצמה גבוהה, בסביבה שבה לקול יש משמעות קריטית עבור בעלי החיים החיים בה.
עבורנו בדלפיס, זוהי הזדמנות להסביר מהו סקר סייסמי, כיצד הוא עשוי להשפיע על דולפינים ולווייתנים, אילו אמצעים קיימים בישראל לצמצום הפגיעה - ומה אנחנו עושים כדי לשפר את הידע שעליו מתבססת ההגנה על היונקים הימיים לאורך חופי ישראל.
איך עובד סקר סייסמי?
סקרים סייסמיים משמשים למיפוי המבנה הגיאולוגי של תת־הקרקע, בין היתר במסגרת חיפוש ואפיון מאגרי גז ונפט. לצורך כך נעשה שימוש במערכים של תותחי אוויר (Airguns), היוצרים גלי לחץ אקוסטיים רבי־עוצמה.
גלים אלה עוברים במים, חודרים אל מתחת לקרקעית הים ומוחזרים משכבות גיאולוגיות שונות. מערך של חיישנים הנגרר מאחורי האונייה קולט את ההחזרים, וכך ניתן לבנות תמונה של המבנים הגיאולוגיים המצויים בעומק הקרקע.
אלא שהאנרגיה האקוסטית אינה עוברת רק אל הקרקעית. היא מתפשטת גם במרחב הימי - וזה המקום שבו הסקר הגיאולוגי פוגש את עולמם של היונקים הימיים.
עבור דולפינים ולווייתנים - הקול הוא הכל
מתחת לפני המים הראייה מוגבלת, ולכן עבור יונקים ימיים הקול הוא אמצעי מרכזי לתקשורת, להתמצאות בסביבה ולאיתור מזון. במילים אחרות, המרחב האקוסטי הוא חלק בלתי נפרד מבית הגידול שלהם.
חשיפה לרעש תת־ימי עוצמתי עלולה להשפיע על בעלי החיים בדרכים שונות, בהתאם לעוצמת הקול, למשך החשיפה, למרחק ממקור הרעש ולמאפיינים נוספים. ברמות חשיפה גבוהות במיוחד עלולה להיגרם פגיעה חמורה ובלתי הפיכה ואף מוות; וברמות אחרות עלולות להתרחש פגיעה במערכת השמיעה, הפרעה לתקשורת וליכולת לקלוט אותות אקוסטיים חשובים, שינויים בהתנהגות ודחיקה מאזורים שבהם בעלי החיים נוהגים לשהות, לנוע או לחפש מזון.
לכן, השאלה אינה רק אם אנחנו מסוגלים לבצע סקר סייסמי, אלא גם כיצד ניתן לצמצם ככל האפשר את השפעתו על המערכת האקולוגית שבתוכה הוא מתבצע.
רמת חשיפה גבוהה לרעש תת־ימי עלולה לגרום לפגיעה חמורה ובלתי הפיכה בקרב היונקים הימיים ואף למוות
מה נעשה בישראל כדי לצמצם את הפגיעה?
בישראל קיימות כיום הנחיות סביבתיות מתקדמות שנועדו להפחית את הסיכון ליונקים ימיים במהלך פעילות סייסמית. בין היתר, הן כוללות הגדרת אזור הגבלה סביב מקור הרעש, תצפית מקדימה לאיתור בעלי חיים, הפעלה הדרגתית של תותחי האוויר, נוכחות של צופים ימיים וניטור אקוסטי פסיבי בתנאים מסוימים. קיימות גם הגבלות עונתיות ומרחביות.
אלה אמצעי הגנה חשובים, שיכולים לצמצם את החשיפה הישירה של בעלי חיים לרמות רעש גבוהות, בין השאר באמצעות זיהוים והרחקתם מאזור הפעילות. עם זאת, הם אינם מעלימים את הרעש מהים ואינם מונעים לחלוטין את השפעתו.
בישראל מוגדר כיום אזור הגבלה קבוע של 500 מטרים. במדינות אחרות נהוגים במקרים מסוימים אזורים גדולים יותר - למשל 1,000 מטרים באוסטרליה ו־1,500 מטרים בניו זילנד - לצד כלים נוספים, ובהם מידול אקוסטי פרטני וספי רעש כמותיים. תותחי האוויר נשמעים כמובן גם מעבר לגבול של 500 מטרים, ובתנאים מסוימים השפעות על יונקים ימיים עשויות להתרחש גם מעבר לטווח זה.
כדי להגן על היונקים הימיים, צריך קודם לדעת היכן הם נמצאים
אחד הכלים החשובים לצמצום הפגיעה הוא מפת הרגישות ליונקים ימיים מול חופי ישראל. ככל שהמידע שלנו על תפוצתם של דולפינים ולווייתנים מדויק ועדכני יותר, ניתן לזהות טוב יותר אזורים שבהם פעילות אנושית מפריעה מחייבת תשומת לב מיוחדת.
מאז 2022 הובילו ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי־העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים ומנכ"ל שותף בעמותת דלפיס, ויאלי מבורך, ביואקוסטיקאית וחוקרת בתחנה, את מחקר לוויתנאי הים העמוק שמטרתו למפות את תפוצת המינים הללו במים הכלכליים של ישראל ובכך לסייע בעדכון מפת הרגישות. במסגרת המחקר מתבצעים סקרים אקוסטיים מול חופי ישראל, בהובלת אוניברסיטת חיפה. הסקרים החלו במימון גרינפיס ובהמשך עברו למימון משרד האנרגיה, בהשתתפות חוקרים ומתנדבים מעמותת דלפיס.
במהלך ההפלגות מתבצעות תצפיות ביונקים ימיים לצד איכונים אקוסטיים שלהם. המידע שנאסף - היכן נצפו או אותרו בעלי החיים ובאילו אזורים הם משתמשים - משמש לעדכון מתמשך של מפת הרגישות.
לעבודה הזו יש משמעות יישומית: הממצאים מסייעים לסמן אזורים שבהם נדרשת התייחסות מיוחדת לפני ביצוע סקר סייסמי או פעילות מפריעה אחרת. כך, המחקר והניטור בים אינם מסתיימים בפרסום מדעי; הם הופכים לכלי שמסייע בקבלת החלטות סביבתיות ובהפחתת הסיכון ליונקים ימיים.
החיבור בין Kadas Nexus - תחנת מוריס קאהן לחקר הים - של אוניברסיטת חיפה לבין עמותת דלפיס מאפשר לשלב מחקר אקדמי, עבודת שטח ארוכת טווח ומעורבות של חוקרים ומתנדבים - כדי להמשיך ולשפר את תמונת המצב של היונקים הימיים החיים וחולפים במרחב הימי של ישראל.
לצמצם את הפגיעה - אבל גם לשאול כיצד אפשר למנוע אותה
מבחינת דלפיס, שיפור ההנחיות, הרחבת הידע וניטור היונקים הימיים הם צעדים חיוניים כל עוד סקרים סייסמיים ממשיכים להתבצע. אבל חשוב לומר גם את הדבר הפשוט יותר: הדרך הטובה ביותר להפחית את הסיכון מפעילות סייסמית היא להפחית מלכתחילה את הצורך בה.
הים התיכון הוא הרבה יותר ממאגר פוטנציאלי של משאבי אנרגיה. הוא בית גידול מורכב ורגיש, שבו חיים דולפינים, לווייתנים, צבי ים ואינספור יצורים נוספים. לצד הפעולות הנדרשות כיום כדי לצמצם את הפגיעה בהם, עלינו להסתכל גם קדימה. עמדת דלפיס היא שישראל צריכה לצמצם את תלותה בדלקים פוסיליים ולהאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות, כך שהצורך בחיפוש ובפיתוח של מאגרי גז ונפט חדשים ילך ויפחת.
עד אז, נמשיך לחקור, לנטר, לעדכן את הידע ולפעול לכך שהיונקים הימיים יהיו חלק מהשיקולים המתקבלים לפני פעילות אנושית משמעותית בים.
כי לפעמים הדרך הטובה ביותר לצמצם רעש היא פשוט לא ליצור אותו.
פרסום הסקרים הסייסמיים שמתבצעים באזורנו, בחלק המערבי של ה־EEZ המים הכלכליים הבלעדיים של ישראל:
בדלפיס אנו פועלים לקידום המחקר, השימור והמודעות ליונקים הימיים בישראל. באמצעות מחקר, חינוך ציבורי ושיתוף פעולה עם קהילות הים, כולנו יכולים לקחת חלק בשמירה על סביבת חיים בטוחה יותר ללווייתנים ולדולפינים. אחת מהדרכים הטובות ביותר להגן על אוכלוסיות היונקים הימיים מול חופי הארץ היא לדווח על תצפיות. ראיתם כלב ים או כל יונק ימי אחר? תפסו מרחק, צלמו ודווחו לנו.
תגובות