top of page
חיפוש

ציד לווייתנים בעולם בשנת 2026: האם האיסור הבינלאומי באמת הציל את הלווייתנים?

ארבעה עשורים לאחר שנאסר ציד מסחרי של לווייתנים, עתידם של ענקי הים עדיין אינו מובטח. לצד מדינות שממשיכות לצוד, גובר גם הלחץ הציבורי והבינלאומי להגן עליהם



יותר מ־40 שנה חלפו מאז שנכנס לתוקף האיסור הבינלאומי על ציד מסחרי של לווייתנים, שנחשב לאחת מהצלחות השימור הגדולות של המאה ה־20. אוכלוסיות רבות של לווייתנים, שניצבו בעבר על סף קריסה, החלו להתאושש, ומינים מסוימים אף שבו לאזורים שמהם נעלמו במשך עשרות שנים.

אבל, המציאות מורכבת יותר. למרות האיסור, ציד לווייתנים מסחרי עדיין מתקיים בכמה מדינות, ומאות לווייתנים נהרגים מדי שנה.


מפת עולם המפרטת את סטטוס ציד הלווייתנים לפי מדינות. הזכויות שמורות לדלפיס
סטטוס ציד הלווייתנים בעולם, נכון לשנת 2026. מפה: דלפיס

האיסור ששינה את התמונה

בשנות ה־70 וה־80 הפך ציד הלווייתנים לאחת הסוגיות הסביבתיות הבולטות בעולם. לאחר שמספר אוכלוסיות התמעט באופן דרמטי בעקבות עשרות שנים של ציד תעשייתי, קיבלה הוועדה הבינלאומית לציד לווייתנים (IWC) החלטה היסטורית: החל מעונת 1985–1986 נאסר ציד מסחרי של לווייתנים במדינות החברות בארגון.

האיסור הביא לירידה חדה במספר הלווייתנים הניצודים ולאפשרות של התאוששות אוכלוסיות רבות ברחבי העולם.



נקבת לווייתן מצוי והגור שלה, רגע לאחר שניצודו ביפן
נקבת לווייתן מצוי והגור שלה, רגע לאחר שניצודו ביפן. צילום באדיבות Australian Customs and Border Protection Service

מי עדיין צד לווייתנים?

כיום נותרו שלוש מדינות בלבד שמקיימות ציד מסחרי של לווייתנים:

נורווגיה - ממשיכה לצוד בעיקר לווייתני מינקי ומתירה מכסות ציד שנתיות. בשנת 2026 אף הוגדלה המכסה לעומת השנה הקודמת, למרות ירידה בביקוש לבשר לווייתנים.

איסלנד - לאחר השעיה זמנית של הציד בשנים 2024–2025, איסלנד חידשה את פעילות הציד ב־2026. אומנם המכסה הופחתה, אך עדיין מאפשרת ציד של עד 318 לווייתנים ממיני ראשתן ומינקי. ההחלטה עוררה ביקורת חריפה מצד ארגוני שמירת טבע ורווחת בעלי חיים.

יפן - פרשה מהוועדה הבינלאומית לציד לווייתנים בשנת 2019 ומאז חידשה את הציד המסחרי במימיה הטריטוריאליים.


האם עדיין קיים ביקוש?

מעניין לגלות, כי הביקוש לבשר לווייתנים נמצא דווקא בירידה במדינות רבות בעולם. באיסלנד ובנורווגיה מציינים כי הענף מתקשה להיות רווחי, והצריכה המקומית פוחתת משנה לשנה. למרות זאת, ממשלות מסוימות ממשיכות לתמוך בענף מסיבות תרבותיות, פוליטיות או כלכליות.


ציד לווייתנאים מסוף המאה ה־19
ציד לווייתנאים מסוף המאה ה־19. באדיבות ספריית הקונגרס, ארה"ב


האיומים של המאה ה־21

גם במדינות שבהן הציד הופסק, הלווייתנים עדיין ניצבים בפני שורה ארוכה של איומים: 

  • פגיעות מכלי שיט.

  • הסתבכות ברשתות דיג.

  • רעש תת־ימי המשבש תקשורת, ניווט וחיפוש מזון.

  • זיהום פלסטיק וכימיקלים.

  • שינויי אקלים המשפיעים על זמינות המזון ועל מסלולי הנדידה.


לכן, עבור חוקרים ימיים וארגוני שימור, ציד הלווייתנים הוא כבר לא האיום היחיד - ולעיתים אף לא המרכזי.


הציבור כבר לא שותק

המאבק נגד ציד הלווייתנים אינו מתנהל רק במסדרונות הממשלה או בוועדה הבינלאומית לציד לווייתנים (IWC). בשנים האחרונות מובילים גם אזרחים, ארגוני סביבה ופעילי שימור קמפיינים בינלאומיים רחבי היקף, הקוראים להפסקה מוחלטת של ציד הלווייתנים.

כך למשל, עם חידוש הציד באיסלנד, הושקו עצומות בינלאומיות שקראו לממשלת המדינה לבטל את היתרי הציד, בטענה שאין עוד הצדקה כלכלית, סביבתית או מוסרית להמשך הרג של לווייתנים. אחת מהן, שהובלה על ידי ארגון Avaaz, גייסה בתוך זמן קצר מאות אלפי חתימות מרחבי העולם וקראה לממשלת איסלנד "להפסיק את טבח הלווייתנים". עצומות מסוג זה מבטאות מגמה רחבה: יותר ויותר אזרחים ברחבי העולם רואים בלווייתנים מינים שיש להגן עליהם, ולא משאב שנועד לניצול.

מעבר להשפעה הישירה על מקבלי ההחלטות, קמפיינים ציבוריים ממלאים תפקיד חשוב בהעלאת המודעות לנושא ובהפעלת לחץ על ממשלות וחברות מסחריות. גם כאשר אינם מובילים לשינוי מיידי במדיניות, הם תורמים לשיח הציבורי ולירידה בביקוש למוצרי לווייתנים.


מה צופן העתיד?

כ־40 שנה לאחר שנכנס לתוקף האיסור הבינלאומי על ציד מסחרי של לווייתנים, הקרב על עתידם רחוק מלהסתיים. מצד אחד, אוכלוסיות רבות מתאוששות והציבור מגלה מעורבות חסרת תקדים. מצד שני, במדינות מסוימות הציד עדיין נמשך, ובמקביל מתעצמים איומים חדשים - מהתנגשות בכלי שיט ועד זיהום רעש תת־ימי ושינויי אקלים.

ההיסטוריה מלמדת ששינוי אפשרי. האיסור הבינלאומי על ציד לווייתנים נולד בעקבות שילוב של מחקר מדעי, לחץ ציבורי ושיתוף פעולה בין מדינות. גם היום, המשך ההגנה על הלווייתנים תלוי באותו שילוב של מדע, מדיניות ומעורבות ציבורית.

עתידם ימשיך להיות תלוי בהחלטות שנקבל כחברה - כיצד ננהל את הים, כיצד נפחית את השפעתנו עליו, וכיצד נשמור על אחד מבעלי החיים המרשימים והחשובים ביותר בכדור הארץ.


ציד לווייתנאים מסוף המאה ה־19
לווייתן ממין ראשתן כפי שנצפה מול חופי ישראל במהלך סקר ים עמוק בהובלת חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה, ודלפיס. צילום: ד"ר אביעד שיינין, יוני 2026

בדלפיס אנו פועלים לקידום המחקר, השימור והמודעות ליונקים הימיים בישראל. באמצעות מחקר, חינוך ציבורי ושיתוף פעולה עם קהילות הים, כולנו יכולים לקחת חלק בשמירה על סביבת חיים בטוחה יותר ללווייתנים ולדולפינים. אחת מהדרכים הטובות ביותר להגן על אוכלוסיות היונקים הימיים מול חופי הארץ היא לדווח על תצפיות. ראיתם כלב ים או כל יונק ימי אחר? תפסו מרחק, צלמו ודווחו לנו.

 
 
 

תגובות


אי אפשר יותר להגיב על הפוסט הזה. לפרטים נוספים יש לפנות לבעל/ת האתר.
גל אפור

אוהבים את הים? הצטרפו אלינו!

אנו מזמינים אתכם ליהנות מעדכונים בזמן אמת על תצפיות ומחקרים מעניינים - בארץ
ובעולם - ואף לקחת חלק פעיל בשמירה על היונקים הימיים בישראל

לוגו ACCOBMS

שותפים לדרך

לוגו אגף חופים אשדוד
לוגו נמל אשדוד
לוגו החברה להגנת הטבע
לוגו פורום רשויות החוף
לוגו עמותה גרמנית
לוגו תיירות אשדוד

טלפון

דוא״ל

  • Facebook
  • Twitter
  • Instagram
  • YouTube

© 2026 כל הזכויות שמורות לדלפיס (מלכ"ר) ע"ר 580702017

יצירת קשר

מטרת הפנייה
עניין מקצועי/מסחרי
שאלה בנוגע למרכז הדולפין והים
פנייה מאמצעי התקשורת/עיתונאים
תרומה
התנדבות
אחר
bottom of page