איגוד השימור העולמי עדכן את דירוג כלב הים הנזירי הים־תיכוני ברשימה האדומה למין במצב "פגיע". ההגדרה אומנם עומדת בקריטריונים של הארגון, אך לדעת מומחים היא בעייתית, כיוון שלא מביאה בחשבון את הפגיעה במגוון הגנטי
האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) פרסם אתמול (11.12.23) עדכון על מצב השימור של כלב הים הנזירי הים־תיכוני ברשימה האדומה של מינים מאוימים (IUCN red list). לאחר שנים של פעולות שימור משותפות ומתואמות והערכת אוכלוסייה בכ־450-600 פרטים בוגרים, המין מוגדר כעת כ"פגיע" (תחת קריטריון D1) ולא "בסכנת הכחדה".
ד"ר מיה אלסר מעמותת דלפיס, המנהלת את מחקר כלבי הים בישראל, הדגישה: "קטגוריות דירוג רגישות המינים של IUCN מתחשבות במספרים של הפרטים מכל מין ולא עוסקות בניטור גנטי. במקרים בהם, כמו במקרה של כלב הים הנזירי הים־תיכוני, הייתה ירידה כל כך משמעותית במספר הפרטים וידוע כי המגוון הגנטי של האוכלוסיה נפגע, תיתכן התאוששות מוגבלת במספר הפרטים, אך לא במגוון הגנטי - שהוא קנה המידה ליציבותה של אוכלוסייה ולעמידותה בפני שינויים סביבתיים וגורמי תחלואה. על כן, יש לוודא כי ממשיכים לנקוט בצעדים שימוריים להבטחת המשך העלייה במספרי הפרטים ובתקווה, גם להתאוששות המגוון הגנטי בסופו של דבר".
גור חדש של כלב ים נזירי ים־תיכוני, כפי שתועד לפני כחודש בקפריסין. צילום: האריס ניקולאו, משרד החקלאות הקפריסאי
תפוצתו העולמית של כלב הים הנזירי הים־תיכוני (Monachus monachus) כוללת תת־אוכלוסייה אחת במזרח הים התיכון ושתי תתי־אוכלוסיות בצפון־מזרח האוקיינוס האטלנטי: קאבו בלנקו (Cabo-Blanco) שבמערב אפריקה וקבוצת האיים מדיירה (Madeira).
מבחינה היסטורית, ציד מסחרי של כלבי הים הביא להכחדת מושבות בחופים הפתוחים וצמצם משמעותית את אוכלוסיות כלב הים הנזירי הים־תיכוני, מה שהביא בהמשך לשינוי באופי בתי הגידול (מחופים פתוחים למערות) ולפגיעה משמעותית במגוון הגנטי.
ד"ר מיה אלסר מדלפיס: יש לוודא כי ממשיכים לנקוט בצעדים שימוריים להבטחת המשך העלייה במספרי הפרטים ובתקווה, גם להתאוששות המגוון הגנטי בסופו של דבר
במשך רוב המאה ה־20 המספרים המשיכו לרדת, בעיקר כתוצאה מלחץ אנושי על בתי הגידול של כלבי הים ומאינטראקציה שלילית עם הדייגים, עד שהמין התפצל לתת־אוכלוסיות ונעלם מרוב האזורים בהם היה נפוץ בעבר. ברמת המין, כלב הים הנזירי הים־תיכוני היה מוגדר (2008) ברשימה האדומה של ה־IUCN כמין "בסכנת הכחדה קריטית" ברמה עולמית. בעקבות פעולות שימור אינטנסיביות, נערכה בשנת 2015 הערכה מחודשת של מספר הפרטים והמין דורג כמין ב"סכנת הכחדה" עולמית, אך תת־האוכלוסייה במזרח הים התיכון עדיין הוגדרה ב'סכנת הכחדה קריטית' עד לשנת 2019, אז הצטרפה להגדרה העולמית.
יוליה, כלבת הים הנזירית הים־תיכונית שהגיעה השנה לביקור ארוך בחופי ישראל. צילום: גיא לויאן, רט"ג
בשנים האחרונות הצטברו עדויות לגידול משמעותי בתפוצת כלב הים הנזירי לחופי יוון, בים האגאי והיוני, שם נמצאים אזורי הרבייה העיקריים של תת־האוכלוסייה הים־תיכונית. גם בחופי טורקיה וקפריסין דווח על התפשטות בתפוצה ועלייה במספר הדיווחים, ובאיי מדירה ובקאבו בלנקו ניכרת עלייה יציבה במספר הפרטים. כל אלו הביאו להערכה מחודשת של מצבו השימורי של המין ומכיוון שמספר הפרטים הבוגרים גדל ומוערך כיום ביותר מ־250 בעולם, אך פחות מ־1,000 פרטים, נקבע כי האוכלוסייה העולמית מוגדרת כ'פגיעה' לפי קריטריון D1 של הרשימה האדומה של IUCN (משנת 2023).
עם זאת צריך לזכור, כי כלב הים הנזירי הים־תיכוני עדיין ניצב בפני כמה איומים מהותיים, בראשם אובדן בתי גידול. לאיומים המוכרים מתווספים גם איומים בלתי צפויים כמו מחלות, פריחת אצות רעילות, קריסת מערות, זיהום ושינוי אקלים המשפיע על בתי הגידול. מאמצי השימור של המין מתמקדים בכמה היבטים:
א) חיזוק המסגרת החוקית להגנה על בית הגידול היבשתי והימי של המין.
ב) הגנה יעילה על המין (כלומר, צמצום הרג מכוון) ובית הגידול היבשתי והימי שלו.
ג) ניטור אוכלוסין ובתי גידול (כולל, למשל, קביעת זמינות מזון וגורמי מוות ראשוניים).
ד) חילוץ ושיקום של פרטים פצועים, יתומים וחולים.
ה) העלאת מודעות ציבורית.
ו) ניטור והפחתה של אינטראקציות דיג שליליות עם כלבי הים.
ז) הרחבת הטווח הגיאוגרפי הנוכחי של המין באוקיינוס האטלנטי.
פרטים נוספים באתר הרשימה האדומה של ה־IUCN.
אחת מהדרכים הטובות ביותר להגן על אוכלוסיות היונקים הימיים מול חופי הארץ היא לדווח על תצפיות. ראיתם יונק ימי? דווחו לנו כאן באתר (בלשונית "דיווח על תצפית" שבסרגל העליון).